החגבית (Schefflera arboricola) היא צמח בית עמיד, אבל טעויות השקיה הן האויב הגדול ביותר שלה. כדי להבדיל בין עודף השקיה לחוסר מים, נתחיל מהעלים: בעודף מים העלים התחתונים מצהיבים ונושרים, והעלים הצעירים נראים רפויים כהים. בחוסר מים, העלים (בעיקר הבוגרים) משתלשלים כלפי מטה, מאבדים ברק, והקצוות והשוליים מתייבשים ומשחימים.
הבדל מרכזי נוסף הוא במצע: בעודף מים האדמה תהיה רטובה ודבוקה, לעיתים עם ריח חמוץ או עובש על פני השטח. בחוסר מים המצע יהיה יבש לגמרי, לעיתים מתרחק מדפנות העציץ. מומלץ לבדוק עם האצבע לעומק של 3 עד 4 ס”מ: אם האדמה רטובה, חכה; יבשה, השקה.
גם השורשים מסגירים את האמת: בעודף מים שורשים נרקבים, הם רכים, חומים וריחניים. בחוסר מים השורשים יבשים, שבירים ולבנים-אפרפרים. אם יש חשד לריקבון, הוצא את הצמח מהעציץ, גזור שורשים פגומים, טפל בקוטל פטריות מתאים (קרא הוראות תווית) ושתל מחדש במצע חדש ומנוקז היטב.
להחייאה: צמח מיובש, השקה לאט במים פושרים, תן לעודפים להתנקז, ורסס עלים במים. חזור על ההשקיה כעבור 3 עד 4 ימים. צמח מושקה-יתר, הפסק מיד להשקות, הוצא מהעציץ, יבש שורשים באוויר, הסר חלקים רקובים, שתל מחדש והשקה רק כעבור שבוע. זכור: חגבית סובלת יותר מחוסר מים מאשר מעודף, עדיף להשקות פחות מלהרבות.





