האפשרות הטובה ביותר היא להשקות במי גשמים או במים מזוקקים (דיסטיל). אם אין לך גישה אליהם, השאר מי ברז בכלי פתוח למשך 24 שעות לפחות – כך הכלור (שמתווסף לחיטוי) מתנדף. עם זאת, הסידן והמגנזיום לא מתנדפים, ולכן כדאי להרתיח את המים, לצנן אותם, ולסנן אותם דרך מסנן פחם או מזקק ביתי. הרתחה תפחית את קשיות המים באופן חלקי.
בקיץ, כשהחגבית גדלה במרץ, השקיה במים לא מותנים עלולה להצטבר מלחים באדמה ולגרום לכוויות שורשים. אם אתה מבחין בקצוות עלים שחורים, סימן שהמים עשירים מדי במלחים. במקרה כזה, השקה פעם בחודש במים מזוקקים או בגשם כדי 'לשטוף' את המלחים. גם שימוש במי ברז שעברו דרך פילטר אוסמוזה הפוכה הוא פתרון מצוין.
חשוב: אל תשקה חגבית במים שטופלו במרכך מים (סופטנר) – הם מכילים נתרן שעלול להזיק. כמו כן, הימנע ממים קרים ישר מהברז; תן להם להגיע לטמפרטורת החדר. אם אתה גר בעיר עם כלור גבוה (כמו תל אביב), עדיף לרסס את העלים במים מזוקקים פעם בשבוע כדי למנוע הצטברות כתמים.