מקמו את החגבית במקום מואר היטב באור עקיף, חלון מזרחי או מערבי הוא אידיאלי. היא תסבול גם אור נמוך יותר, אבל הצמיחה תהיה איטית והעלים עלולים לאבד מהברק. בקיץ הישראלי הרחקו אותה מחלון דרומי חשוף, שעלול לגרום לכוויות עלים. בחורף, דווקא כדאי לקרב אותה למקור האור.
השקיה נכונה היא המפתח להצלחה. השקו רק כשהשכבה העליונה של האדמה (2 עד 3 ס"מ) יבשה למגע, בדרך כלל פעם ב-5 עד 7 ימים בקיץ, ופעם ב-10 עד 14 ימים בחורף. השקו היטב עד שהמים יוצאים מחורי הניקוז, ואז המתינו עד שהעודפים מתנקזים. אל תשאירו מים בצלוחית. עודף השקיה הוא הגורם הנפוץ ביותר לבעיות.
החגבית אוהבת לחות סביבתית גבוהה. בישראל, במיוחד בקיץ, כדאי לרסס את העלים במים פושרים פעם-פעמיים בשבוע, או להניח את העציץ על מגש חלוקי נחל עם מים (ללא מגע ישיר של המים עם תחתית העציץ). פעולה זו תמנע קצוות עלים יבשים ותשמור על מראה רענן.
דשן את החגבית פעם בחודש מעונת האביב ועד סוף הקיץ (מרץ-ספטמבר) בדשן נוזלי מאוזן לצמחי בית (למשל 20 עד 20 עד 20) בריכוז חצי ממומלץ היצרן. בחורף אין צורך בדישון. העברת עציץ אחת לשנתיים באביב, לעציץ גדול בקנה מידה אחד, עם מצע מנוקז היטב (תערובת כבול, פרלייט וקומפוסט) תספק לה את המצע האידיאלי.





