חגבית היא צמח עמיד וסלחן, אבל השקיה נכונה היא המפתח לשגשוגו. הכלל החשוב ביותר: תנו לאדמה להתייבש בין השקיה להשקיה. אל תקבעו לוח זמנים נוקשה, בדקו את המצע באצבע לעומק של 2 עד 3 ס"מ; אם הוא יבש, הגיע הזמן להשקות.
בקיץ הישראלי החם (מאי עד אוקטובר), החגבית זקוקה להשקיה תכופה יותר, בערך פעם ב-5 עד 7 ימים, תלוי בגודל העציץ ובמיקום. השקו בשפע עד שהמים יוצאים מחורי הניקוז, והקפידו לרוקן את צלחת הניקוז לאחר חצי שעה כדי למנוע ריקבון שורשים. בחורף (נובמבר עד מרץ), הצמח נכנס לתרדמת קלה ויש להפחית משמעותית, השקו רק כשהמצע יבש לחלוטין, בערך פעם ב-10 עד 14 ימים.
סימני עודף מים: עלים מצהיבים ונושרים, רקבון בגזע (מרקם רך וכהה), וטחב על פני האדמה. במקרה כזה, הפסיקו להשקות מיד, הוציאו את הצמח מהעציץ, גזרו שורשים רקובים, ושתלו מחדש במצע יבש ומנוקז היטב. סימני חוסר מים: עלים נבולים, שמוטים ומקומטים, וקצוות עלים חומים ויבשים. השקו מיד והעלו את תדירות ההשקיה, אך הימנעו מהצפה.
טיפ זהב: השתמשו תמיד במים פושרים (לא קרים ישר מהברז) ובעציץ עם ניקוז טוב. בעונת הגשמים, אם החגבית נמצאת בחוץ, הפחיתו השקיה מלאכותית, הגשם יספק את צרכיה. זכרו: עדיף להשקות פחות מדי מאשר יותר מדי, החגבית תסבול בצורת קלה יותר מאשר שורשים טבועים במים.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
