שלגית, אותו בצל קטן ומקסים שפורח בחורף בפרחים לבנים תלויים, זקוקה למצע מנוקז היטב, אוורירי ועשיר בחומר אורגני. pH אידיאלי נע בין 6.0 ל-7.0, אדמה חומצית עד נייטרלית. ניקוז הוא קריטי: בצל שנרטב מדי נרקב במהירות. בישראל, כדאי להימנע מאדמת גינה כבדה או חרסיתית השומרת על לחות יתר.
הרכב מומלץ: 2 חלקים כבול (או קוקוס כתחליף), 1 חלק טוף גרוס דק (0 עד 8 מ"מ), 1 חלק פרלייט, ו-1 חלק קומפוסט איכותי או הומוס תולעים. תערובת זו מספקת ניקוז מעולה, אווריריות לשורשים, ומזון זמין. לחלופין, ניתן לקנות מצע מוכן לבצלי אביב (במשתלות) ולהוסיף 20% טוף לניקוז.
מה להימנע: אדמת גינה רגילה (כבדה), מצע המכיל דשן כימי בשחרור מהיר (עלול לשרוף את הבצל), חול ים (מלוח), או רכיבים צפופים כמו ורמיקוליט דק. גם שימוש בעציץ ללא חורי ניקוז הוא גזר דין מוות לשלגית. הקפד על שכבה של חלוקי נחל בתחתית העציץ, לפחות 2 ס"מ.
בשתילה בעציץ: מלא את התערובת עד 2/3, הנח את הבצל בעומק 5 עד 7 ס"מ (כ-2.5 מגובה הבצל), כסה באדמה והשקה קלות. בעציצים, כדאי לשלב ניקוז תחתון (חורים) ולבחור עציץ רחב ולא עמוק מדי, קוטר 15 עד 20 ס"מ מספיק ל-5 עד 7 בצלים. אדמה דחוסה תגרום לעלים צהובים ופריחה חלשה. אוורור השורשים הוא המפתח.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
