עודף השקיה הוא הגורם השכיח ביותר. אם האדמה רטובה כל הזמן והעלים מצהיבים ומרגישים רכים, כנראה שהשורשים נרקבים. הפסיקו להשקות מיד, הוציאו את הבצל מהעציץ, גזרו שורשים רקובים, ושתלו מחדש במצע מנוקז היטב (תערובת כבול, פרלייט וחול). השקו רק כשהשכבה העליונה של האדמה יבשה.
חוסר מים מתבטא בעלים מצהיבים יבשים וקצות חומים. השקו מיד, אך לא להציף. בחורף בישראל, שלגית זקוקה להשקיה מתונה, פעם ב-5 עד 7 ימים. מחסור באור גורם לעלים חיוורים וצהבהבים; העבירו למקום מואר באור עקיף חזק, כמו חלון מזרחי או צפוני. מחסור בחנקן מופיע כהצהבה אחידה של עלים תחתונים; דשנו בדשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) מדולל לחצי ריכוז, אחת לשבועיים בעונת הגידול.
ניקוז לקוי מחמיר בעיות השקיה. ודאו שלעציץ יש חורי ניקוז, והוסיפו שכבת חצץ בתחתית. לעולם אל תשאירו מים בצלוחית. אם הבצל נטוע בגינה, שתלו בערוגה מוגבהת. זכרו: שלגית היא צמח רעיל לבני אדם וחיות מחמד (מכיל גלנטמין), הרחיקו מהישג יד.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
