סיבה ראשונה – לחות אוויר נמוכה: שלגית אוהב לחות סביבתית של 50-60%. בחורף הישראלי, כשהחימום פועל, הלחות בבית יכולה לצנוח ל-30% ומטה. זה גורם לקצוות העלים להתייבש ולהשחיר. הפתרון: רססו מים מזוקקים על העלים מדי בוקר, או הניחו את העציץ על מגש חלוקי נחל עם מים (שימו לב שתחתית העציץ לא נוגעת במים). מכשיר אדים קטן ליד הצמח עושה פלאים.
סיבה שנייה – המלחת מצע ודישון יתר: דשן כימי שהצטבר במצע גורם לשריפת שורשים ולקצוות שחורים. זה קורה כשמדשנים בתדירות גבוהה מדי או במינון חזק מדי. פתרון: השקו את הצמח במים מזוקקים או מים שעברו סינון הפוך, בכמות גדולה שתשטוף את העודפים (השקיית שטיפה) – שפכו מים עד שהם יוצאים מחורי הניקוז, וחזרו על כך 3-4 פעמים במרווח של חצי שעה. לאחר מכן, דשנו רק פעם בחודש באביב ובקיץ בדשן נוזלי מאוזן בחצי מנה מהמומלץ. בחורף – אל תדשנו כלל.
סיבה שלישית – מים קשים (כלור/פלואוריד) וחוסר עקביות בהשקיה: מי ברז בישראל מכילים כלור ופלואוריד, הרגישים לשלגית. קצוות שחורים יכולים להופיע גם אם השקיתם לסירוגין – פעם יבש מדי ופעם רטוב מדי. פתרון: השתמשו במים שעמדו 24 שעות (לאידוי הכלור) או במים מזוקקים/מסוננים. השקו רק כשהשכבה העליונה של המצע יבשה למגע (בערך 2-3 ס"מ), ובכל השקיה שפכו מים עד שנקבוביות הניקוז מטפטפות – כדי להרטיב את כל כדור השורשים באופן אחיד.