שלגית (Galanthus nivalis) היא בצל קטן הפורח בחורף עם פרחים לבנים תלויים, והיא רגישה מאוד לעודף מים, במיוחד בתקופת הרדומה. ההשקיה תלויה לחלוטין בשלב החיים של הצמח: בעונת הגידול (חורף-אביב) היא זקוקה למצע לח תמיד, אך לא רטוב; בקיץ, כשהיא רדומה, כמעט ולא משקים. בישראל, האתגר העיקרי הוא התאמת ההשקיה לאקלים החם והיבש בקיץ, ולחורף הגשום.
בחורף (נובמבר עד מרץ), כשהשלגית צומחת ופורחת, השקה ברגע שהשכבה העליונה של המצע (2 עד 3 ס"מ) מתייבשת. בדוק בעזרת האצבע: אם האדמה לחה, דלג על ההשקיה. בממוצע, השקה פעם ב-4 עד 7 ימים, תלוי בטמפרטורה ובחשיפה. השקה עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ, אך אל תשאיר מים בצלוחית. בחורף גשום במיוחד, הגן על הצמח מעודף גשם על ידי הבאתו למקום מוגן.
באביב (אפריל-מאי), כשהעלים מתחילים להצהיב, הפחת בהדרגה את ההשקיה. ברגע שהעלים מתייבשים לגמרי, הפסק להשקות לחלוטין. בקיץ (יוני-אוקטובר), הבצל רדום, אין צורך להשקות כלל. שמור את העציץ במקום יבש, מוצל ומאוורר. השקיה בקיץ תגרום לריקבון הבצל. בסתיו (אוקטובר-נובמבר), כשמופיעים נבטים חדשים, חזור להשקות בהדרגה, התחל עם מעט מים והגבר בהדרגה.
סימני עודף מים: עלים צהובים ורכים, ריח רע מהמצע, טחב על פני האדמה, ובמקרים חמורים, הבצל נרקב. סימני חוסר מים: עלים קמלים ומצהיבים, קצות עלים יבשים, והצמח נראה צנום. זכור: עדיף להשקות פחות מאשר יותר, שלגית סובלנית יותר לבצורת קלה מאשר לריבוי מים. תמיד בדוק לחות לפני השקיה, והקפד על ניקוז מעולה.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
