אם הבית יבש במיוחד (לחות מתחת ל-40%) – לוונדר, שמקורו באזור הים התיכון, רגיש ליובש אוויר קיצוני. הפתרון: הגבירו לחות סביב הצמח בעזרת מגש לחות (חלוקי נחל ומים מתחת לעציץ, בלי שהשורשים ייגעו במים) או ממטירון עדין על העלים פעם ביומיים בבוקר. הימנעו מריסוס ישיר על הקצוות השרופים, כי זה עלול להחמיר פטריות.
מים קשים (עתירי סידן ומגנזיום) או כלור מהברז גורמים להמלחת המצע ולהצטברות מלחים בקצות העלים. השקיה במי ברז לא מסוננים לאורך זמן תותיר כתמים לבנים על פני הטרה ומשחירה של קצוות. הפתרון: עברו למי גשם, מים מזוקקים או מי ברז שעברו סינון פחם. פעם בחודש שטפו את המצע בהשקיית יתר (שפכו מים פי 3 מנפח העציץ) כדי לשטוף מלחים עודפים, ואז המתינו שהעודפים יתנקזו לגמרי.
דישון יתר או חוסר עקביות בהשקיה מחריפים את הבעיה. לוונדר לא זקוק להרבה דשן – דשן מאוזן (20-20-20) פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ) בריכוז חצי מהמומלץ מספיק. השקיה לא סדירה – ייבוש מוחלט ואז הצפה – גורמת לקצוות להישרף. השקו רק כשהמצע יבש בעומק 2-3 ס"מ, ובשפע עד ניקוז. גיזום הקצוות החומים לא יבריא אותם, אבל אפשר לקצץ בעלים בריאים בצורת V כדי לשמור על מראה נקי.