מצד שני, חוסר מים גורם להצהבה שונה: העלים מתייבשים מהקצוות פנימה, הופכים שבירים ונושרים. גם כאן ההצהבה מתחילה בעלים התחתונים, אך העלים נראים יבשים ולא רכים. אם האדמה יבשה לגמרי והעציץ קל להרמה, הצמח צמא. במקרה כזה, השקה היטב עד לניקוז מלא, וחזור להשקות בתדירות של פעם בשבוע בקיץ (בתנאי שהעציץ מנוקז היטב). לוונדר סובל בצורת טוב יותר מעודף מים, לכן עדיף לטעות לכיוון היובש.
סיבה נוספת להצהבה היא חוסר אור. לוונדר זקוק לשמש מלאה, לפחות 6 עד 8 שעות ביום. אם הוא נמצא במקום מוצל או עם אור עקיף, העלים יצהיבו ויתארכו במהירות בניסיון להגיע לאור. הפתרון: העבר את העציץ למקום שטוף שמש, כמו אדן חלון דרומי או מרפסת פתוחה. בישראל, גם בקיץ הלוהט הלוונדר מסתדר היטב בשמש ישירה, כל עוד האדמה לא מתייבשת לגמרי.
סיבה פחות שכיחה אך אפשרית היא מחסור בחנקן או עודף דשן. מחסור בחנקן מתבטא בהצהבה אחידה של כל העלים, בעיקר התחתונים, עם צמיחה איטית. הפתרון: דשן מאוזן לצמחים ירוקים (למשל 20 עד 20 עד 20) בדילול חצי מהמינון המומלץ, פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ). לעומת זאת, עודף דשן (בעיקר חנקן) גורם להצהבה בשילוב כוויות בקצוות העלים. במקרה כזה, שטוף את האדמה במים נקיים (השקה מרובה עד לניקוז) והפסק דישון לחודשיים. זכור: לוונדר מעדיף אדמה דלה יחסית, פחות זה יותר.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
