כמה ומתי משקים לוונדר?

הלוונדר, יליד אגן הים התיכון, רגיש מאוד לריבוי מים. השקיית יתר היא הגורם מספר אחת למותו. כלל האצבע: השקה רק כשהמצע יבש לחלוטין בעומק של כ-3 ס"מ. בקיץ הישראלי החם, זה יקרה כל 3 עד 4 ימים בעציץ, ובחורף כל 7 עד 10 ימים או אפילו פחות. אם הלוונדר בגינה, בקיץ מספיקה השקיה עמוקה פעם ב-5 עד 7 ימים, ובחורף אין צורך להשקות כלל אם יש גשמים.

כמות המים: בכל השקיה, יש להשקות עד שהמים מתחילים לנזול מתחתית העציץ, ולוודא ניקוז מוחלט. השקיה שטחית תעודד שורשים רדודים וחולשה. בחורף, צמצמו את הכמות בחצי, המטרה היא לשמור על המצע לח קלות, לא רטוב. סימן לעודף מים: עלים תחתונים מצהיבים ונושרים, ריח רע מהמצע, ועובש על פני הקרקע. סימן לחוסר מים: עלים נובלים, צונחים, וקצות העלים מתייבשים.

בדיקת רטיבות פשוטה: תקעו אצבע או מקל עץ לתוך המצע עד עומק של 3 עד 4 ס"מ. אם יוצא יבש, השקו. גם משקל העציץ יכול להעיד: עציץ קל משמעותו אדמה יבשה. השקו תמיד בבוקר, כדי שהעלים יספיקו להתייבש לפני הלילה, וכך תמנעו פטריות. השתמשו במי ברז שעמדו לילה (להתנדפות כלור) או במי גשמים.

טעות נפוצה: להשקות לפי לוח זמנים קבוע. הלוונדר מעדיף "השקיה לפי צורך", בדקו את המצע בכל פעם. בקיץ, כשהוא בצמיחה פעילה, הוא יצרוך יותר מים, אבל בחורף הוא בתרדמה וכמעט לא צריך מים. אם אתם מגדלים אותו בעציץ בתוך הבית, הניחו אותו ליד חלון דרומי ואווררו את החדר, אוויר עומד מגביר ריקבון שורשים.