הכלבית (Aspidistra elatior) ידועה כצמח סלחן, אבל היא לא חסינה מטעויות השקיה. ההבדל בין עודף מים לחוסר מים מתבטא בעיקר בעלים: בעודף מים העלים נוטים להצהיב מבסיס הצמח כלפי מעלה, הקצוות משחימים ומופיעים כתמים חומים-רך על פני העלה. לעומת זאת, בחוסר מים העלים מתחילים להתייבש מהקצוות פנימה, מקבלים מראה חום-פריך, ולעיתים מתקמטים או מתעקמים מעט. גם צבע העלה הכללי עשוי להיות עמום יותר, אך לא מצהיב בהכרח.
הצעד הראשון לאבחון הוא לבדוק את המצע: הכניסי אצבע לעומק של 5 עד 7 ס”מ. במצע רטוב מדי תרגישי לחות כבדה, אולי אפילו ריח חמוץ, סימן לשורשים נרקבים. במצע יבש מדי האדמה תהיה קשה, מתפוררת, ולעיתים מתרחקת מדפנות העציץ. אם יש לך ספק, הוציאי בעדינות את הצמח מהעציץ ובחני את השורשים: שורשים בריאים הם לבנבנים או כתומים-בהירים; שורשים רקובים יהיו שחורים, רזים ורכים, לעיתים עם ריח רע.
אם גילית עודף השקיה, הפסקי מיד להשקות. הוציאי את הצמח, גזרי את כל השורשים הרקובים והעלים הפגועים, ושתלי מחדש במצע נקי ומנוקז היטב (תערובת של כבול, פרליט וקומפוסט). השקי במשורה במשך שבועיים-שלושה, ורק כשהמצע מתייבש. במקרה של חוסר מים, השקי את הצמח בהדרגה (לא בבת אחת) עד שהמים יוצאים מנקבי הניקוז. חזרי על ההשקיה כעבור יומיים, ואז קבעי שגרה של השקיה כל 10 עד 14 ימים בחורף וכל 5 עד 7 ימים בקיץ, תלוי בתנאי הבית.
זכרי שהכלבית מעדיפה להשכח מהשקיה מאשר להשקות יותר מדי. בחורף הישראלי, כשהטמפרטורות יורדות, הצמח נכנס למעין תרדמת והשקיה אחת לשבועיים-שלושה מספיקה. בקיץ, במיוחד בחלון מזרחי או צפוני, ייתכן שיהיה צורך בהשקיה כל 5 עד 7 ימים. תמיד בדקי את המצע לפני השקיה, אם 3 עד 4 הס”מ העליונים יבשים, אפשר להשקות. אל תתני לצמח לעמוד במים עומדים בצלוחית, זה מתכון בטוח לריקבון.





