הפתרון האידיאלי הוא מי גשמים או מים מזוקקים – אך אלה לא תמיד זמינים. בבית תוכלו להכין מים מותאמים בקלות: מלאו דלי או קנקן במי ברז והשאירו אותו פתוח למשך 24 שעות לפחות (רצוי 48). בתהליך זה הכלור מתנדף והסידן שוקע חלקית. אם אתם ממהרים, הרתיחו את המים והניחו להם להתקרר לטמפרטורת החדר – זה יזרז את סילוק הכלור.
שיטה נוספת ויעילה היא שימוש בפילטר פחם (כמו של ברזייה) או במסנן מים ביתי. פילטר כזה מסיר את רוב הכלור ומפחית משמעותית את ריכוז הסידן. אם אתם מבחינים בהצטברות אבנית לבנה על פני העציץ, זה סימן שהמים קשים מדי. במקרה כזה, עברו למים מסוננים או השתמשו במים מינרליים דלי נתרן (בדקו תווית).
טמפרטורת המים חשובה לא פחות: השקו תמיד במים פושרים (טמפרטורת החדר, 20-25 מעלות). מים קרים מהברז עלולים להלם את השורשים ולגרום לנזק, במיוחד בחורף. בקיץ, אם המים חמים מדי (מצנרת שחוממה בשמש), המתינו שיתקררו. השקו רק כשהשכבה העליונה של האדמה יבשה למגע – ככלל אצבע, פעם בשבוע-שבועיים בחורף ופעמיים בשבוע בקיץ.