גד השדה (Lavandula angustifolia) הוא צמח ים-תיכוני שאוהב תנאים קשיחים. המפתח להצלחה הוא מצע מנוקז היטב, אוורירי ודל בחומר אורגני. ניקוז לקוי הוא הגורם מספר אחת למוות של לבנדר בישראל. האדמה צריכה להיות קלה, גירנית או חולית, עם pH בסיסי של 7.0 עד 8.0. חומציות (pH נמוך מ-6.5) גורמת לכלורוזיס ועצירת גדילה.
תערובת מומלצת לעציצים: 50% טוף געשי (0 עד 8 מ"מ), 30% פרלייט ו-20% קומפוסט רקוב היטב. לשתילה באדמה כבדה (חרסית) יש לערבב 40% חול גס או טוף עם האדמה המקומית. הימנעו מכבול, הוא שומר על לחות ומחמיץ. קוקוס (קוירה) בכמות מתונה (עד 15%) מקובל לשיפור אווריריות, אך יש לשטוף אותו היטב לפני השימוש.
בישראל קיימים מוצרים מוכנים כמו "תערובת לצמחי תבלין" של חברת "שטראוס גן" או "תערובת לבנדר" של "גן טבע". כדאי לבדוק שהתערובת מכילה לפחות 50% רכיב גס (טוף/פרלייט) ואינה מכילה כבול. אם התערובת כהה ועשירה, היא כבדה מדי. לבנדר שונא רגליים רטובות: הוסיפו שכבת ניקוז של 5 ס"מ חצץ בתחתית העציץ.
מה להימנע: אדמה חרסיתית כבדה, כבול, זבל טרי, קומפוסט עשיר מדי (יותר מ-20% בנפח), ותוספות של חול ים (מלוח). לבנדר רגיש למליחות, אל תשקו במי ברז מליחים (מעל 1.2 דציסימנס/מטר). השקו במי גשם או מי ברז שעמדו לילה. אם העלים מצהיבים והצמח צונח, כנראה המצע כבד מדי או רטוב מדי.
