סיבה שנייה היא מחסור בחנקן, במיוחד אם הצמח נמצא באדמה חולית דלה. הלבנדר אינו זקוק להפריה כבדה, אך באביב, לפני הפריחה, תוכל להוסיף דשן אורגני מאוזן (כמו קומפוסט או דשן עם NPK 5 עד 10 עד 5) במינון חצי מהמומלץ. הימנע מדשן עשיר בחנקן (כמו דשא), הוא יגרום לעלווה רכה וצהובה ויפגע בפריחה.
סיבה שלישית: עודף אור שמש ישיר בימי הקיץ הלוהטים, במיוחד בצהריים. הלבנדר אוהב שמש מלאה, אבל באזורים חמים כמו הערבה או בקעת הירדן, חשיפה ממושכת עלולה לשרוף את העלים ולהצהיב אותם. במקרה זה, העלים העליונים יראו חומים-צהובים בקצוות. העבר את הצמח למיקום עם צל חלקי בשעות 12:00 עד 16:00, או הצל ברשת 30%.
סיבה רביעית: מחלות פטרייתיות בקרקע, כמו ריקבון שורשים (Pythium או Rhizoctonia), המופיעות בתנאי רטיבות. הסימנים: הצהבה מהירה של כל הצמח, עלים נבולים ושורשים כהים ורכים. הטיפול: הסר את הצמח מהאדמה, גזור שורשים רקובים, טבל בקוטל פטריות על בסיס נחושת לפי הוראות התווית, ושתל מחדש באדמה סטרילית ומנוקזת. מניעה: הקפד על מרווחי שתילה (40 עד 50 ס"מ) ואוורור טוב.
