עלים צהובים ורכים שצונחים למטה מעידים לרוב על עודף השקיה, בעוד שעלים ירוקים שמתקמטים ומתייבשים בקצותיהם מצביעים על חוסר מים. באירוס, עודף מים מסוכן יותר מיובש, משום שהקנה השורש (השורש המעובה) נוטה להירקב במהירות באדמה לחה מדי. בישראל, בעונת הגשמים (נובמבר עד מרץ) יש להקפיד על ניקוז מושלם ולהשקות רק אם לא ירד גשם מעל שבוע.
כדי לאבחן, בדוק את המצע: באדמה לחה ודחוסה, עם ריח חמוץ או עובש, כנראה עודף מים. לעומת זאת, מצע יבש ואבקתי, עם סדקים בשוליים, מעיד על חוסר מים. הוצא בעדינות את הצמח מהעציץ או חפור ליד הקנה השורש: שורשים שחורים, רזים ורכים, רקבון מעודף מים; שורשים חומים, יבשים ושבירים, חוסר מים.
אם זיהית עודף השקיה: הפסק מיד להשקות, הוצא את הצמח, גזור שורשים רקובים וקנה שורש פגום (חתוך עד לרקמה בריאה ולבנה), פזר אבקת קינמון או פחם פעיל על החתכים, ושתול מחדש במצע מנוקז היטב (תוספת פרלייט או חצץ). השקיה ראשונה, רק אחרי שבוע, בכמות מינימלית. במקרה של חוסר מים: השקה בהדרגה, תחילה רסס את העלים, אחר כך השקה את המצע עד שיצא מתחתית העציץ, וחזור על כך לאחר יומיים. בעת יובש קיצוני, טבול את העציץ בקערת מים למשך 30 דקות ואז נוקז היטב.
ההבדל העיקרי: בעודף מים העלים נראים רכים, צהובים ולעיתים חומים מהמרכז; בחוסר מים העלים נותרים ירוקים אך מאבדים ברק, מתקמטים ומתייבשים מהקצה פנימה. טיפול נכון: בעונת הצמיחה (סתיו עד אביב) השקה פעם בשבוע לעומק, ובקיץ, פעם בשבועיים עד שלושה, תלוי במצע. תמיד עדיף לתת לאירוס להתייבש מעט בין השקיות.
