האירוס (Iris × germanica) אינו צמח זללן, ולכן דישון מאוזן ומתון הוא המפתח. עודף חנקן יביא לעלווה שופעת על חשבון פריחה, ואף עלול לגרום לריקבון קני השורש. לכן מומלץ להשתמש בדשן אורגני בשחרור איטי, כמו קומפוסט איכותי או זבל עופות מפורר היטב, המותאם לצמחי נוי. הימנע מדשנים כימיים עתירי חנקן.
ההמלצה המעשית: באביב, בתחילת עונת הגידול (פברואר-מרץ), פזר מסביב לכל צמח כף גדושה של קומפוסט או כף שטוחה של זבל עופות (גרגירים). כסה בשכבת מאלץ אורגני דק (קליפות עץ או קש) בעובי 2 עד 3 ס"מ, שיסייע בשמירה על לחות ויספק חומר אורגני בהתפרקות איטית. אין לחרוש או לערבב את הדשן עמוק, שורשי האירוס רדודים ועלולים להיפגע.
לאחר הפריחה (מאי-יוני), כשהעלים מתחילים להצהיב, יש להפסיק כל דישון. האירוס נכנס לתקופת מנוחה קיצית, ודישון בשלב זה עלול לעודד צמיחה רכה הרגישה למחלות פטרייתיות. בסתיו (אוקטובר-נובמבר), אם תרצה לעודד התפתחות שורשים טובה לפני החורף, תוכל להוסיף מנת דשן זרחני-אשלגני אורגני (כמו אבקת עצמות או אצות קלפ), כפית לצמח, בהתאם להוראות היצרן.
חשוב לזכור: אדמה עשירה בחומר אורגני מראש עשויה להספיק לאירוס ללא תוספת דשן. בצע בדיקת קרקע פשוטה או התבונן בצמח, עלים ירוקים כהים ופריחה טובה מעידים על תזונה מספקת. אם העלים חיוורים והצמח קטן, הוסף דשן מאוזן (NPK 5 עד 5-5) אורגני בחצי מהמינון המומלץ. לעולם אל תדשן צמח לחוץ או חולה.
