סיבה שנייה היא מחסור בחנקן. אירוס זקוק לחנקן לצמיחה ירוקה, אך דישון יתר עלול לגרום דווקא לריקבון. אם העלים צהובים אך השורש בריא, דשנו בדשן מאוזן (10 עד 10 עד 10) במינון חצי מהמומלץ, בתחילת האביב ומיד לאחר הפריחה. באדמה דלה, הוסיפו קומפוסט אורגני בסתיו.
סיבה שלישית היא מחלות פטרייתיות, כמו כתם עלים (Didymellina macrospora) או חלודה (Puccinia iridis). המחלות מתבטאות בכתמים צהובים-חומים על העלים, לרוב בעונת האביב והקיץ. גזמו עלים נגועים, הרחיקו את הגזם מהגינה, ורססו בתמיסת סודה לשתייה (1 כפית לליטר מים) או בנוגד פטרייה אורגני על בסיס נחושת. הימנעו מהרטבת העלים בעת השקיה.
סיבה אחרונה היא התקפת מזיקים, בעיקר כנימות או תריפס. הכנימות יונקות מוהל ומפרישות טל דבש שעליו מתפתחת פטריית פיח. התריפס גורם לעיוותים וכתמים צהובים. בדקו את צדי העלים התחתונים. שטפו את הצמח בזרם מים חזק, או רססו בתמיסת סבון רך (2 כפות סבון כלים לליטר מים) פעם בשבוע למשך שלושה שבועות. אל תשכחו לבדוק גם את הניקוז, הוא המפתח לבריאות האירוס.
