סיבה נפוצה נוספת היא המלחת המצע. דשן כימי עודף או מים קשים (עם ריכוז גבוה של קלציום ומגנזיום) מצטברים בקרקע וגורמים לקצוות עלים להישרף ולהישחים. איך תזהו? אם יש קרום לבן על פני הקרקע או על דופן העציץ. הפתרון: שטיפה יסודית של המצע – השקו בעדינות בכמות מים גדולה (פי 2 מנפח העציץ) פעם בחודש, והשתמשו במי גשמים או מים שעברו סינון הפוך (אוסמוזה). דשן רק פעם בחודשיים בעונה (אביב-סתיו) בדשן נוזלי מאוזן מדולל לחצי מנה.
מים קשים המכילים כלור ופלואוריד – כמו מי ברז ברבות מערי ישראל – רגישים במיוחד להידרנג'ה. הכלור שורף את קצוות העלים וגורם להשחרה אופיינית. הפתרון הפשוט: מלאו פחית במי ברז והניחו לעמוד 24 שעות לפני ההשקיה (הכלור מתנדף). אם יש לכם פילטר פחם, השתמשו בו. השקיה במי גשמים או מים מזוקקים היא אידיאלית.
חוסר עקביות בהשקיה – התייבשות לסירוגין והצפה – פוגע בשורשים וגורם לקצוות העלים להתייבש. ההידרנג'ה זקוקה להשקיה קבועה: בקיץ, השקו כל יומיים-שלושה (לפי גודל העציץ ועוצמת החום), וודאו שהמים מחלחלים לעומק. בחורף, הפחיתו לפעם בשבוע. אל תתנו לאדמה להתייבש לחלוטין, אך גם לא לעמוד במים. מאלץ' אורגני (קומפוסט או קליפות עץ) על פני הקרקע עוזר לשמור על לחות יציבה.