פריזיה (Freesia refracta) היא גאופיט עדין הזקוק למצע קליל, מנוקז היטב ועשיר בחומר אורגני. בישראל, האתגר הגדול הוא מניעת ריקבון הבצל, לכן ניקוז הוא תנאי הכרחי. pH אופטימלי נע בין 6.0 ל-6.8, קרקע חומצית מעט. הימנעו מאדמת גינה כבדה (חרסיתית) או חולית מדי, שתיהן עלולות לגרום לחנק השורשים או להתייבשות מהירה.
התערובת המומלצת ביותר לגידול פריזיה בעציצים או בערוגות מוגבהות: 2 חלקים אדמת עציצים איכותית + חלק אחד פרלייט (או טוף דק) + חלק אחד קומפוסט מפורק היטב. ניתן להחליף את הפרלייט בקוקוס (כבול קוקוס) לשיפור אחיזת הלחות. בישראל, תערובות מוכנות לגאופיטים (כגון 'מצע לבצלים' של חברת 'תבור' או 'פלורה') מתאימות מצוין, רק וודאו שהן מכילות ניקוז טוב.
חשוב להימנע מתוספת זבל טרי או קומפוסט לא מפורק, הם עלולים לשרוף את הבצלים. כמו כן, אל תוסיפו כבול גינה (כבול בלונדיני) לבדו, כי הוא שומר יותר מדי לחות. גיר או סיד יעלו את ה-pH ויגרמו לכלורוזיס (הצהבה). אם אתם שותלים באדמת גינה, שפרו אותה בתערובת של 50% טוף געשי דק (0 עד 8 מ"מ) ו-50% קומפוסט.
לעציצים: בחרו עציץ עם חורי ניקוז גדולים, והניחו בתחתית שכבת ניקוז של חצץ דק או חימר מורחב (2 עד 3 ס"מ). מלאו את העציץ בתערובת המומלצת, שתלו את הבצלים בעומק 3 עד 5 ס"מ (עם החוד למעלה), והשקו מיד פעם אחת. לאחר מכן, השקיה מועטה עד להופעת נבטים, עודפי מים הם האויב הגדול של פריזיה.
