הצהבת עלים בפריזיה (Freesia refracta) היא תופעה נפוצה, במיוחד באביב ובתחילת הקיץ בישראל, כאשר הצמח מסיים את עונת הגידול ונכנס לתרדמה. עם זאת, אם ההצהבה מוקדמת או מלווה בנשירה, יש לבדוק מיד את תנאי הגידול. הסיבות העיקריות: עודף השקיה, חוסר מים, מחסור בחנקן, או חשיפה לאור ישיר חזק מדי.
עודף השקיה הוא האויב מספר אחת. פריזיה רגישה לריקבון שורשים, וכשהאדמה רטובה כל הזמן, העלים התחתונים מצהיבים תחילה, הרקמה מתרככת, והצמח נובל. בדוק את הניקוז: בעציץ, וודא שיש חורים ושהמצע מנוקז היטב (תערובת עם פרליט או חול). באדמה, חפור ליד הצמח, אם האדמה בוצנית, הפסק להשקות מיד והמתן עד שהשכבה העליונה תתייבש לעומק 3 עד 4 ס"מ. השקה רק כשיבש, פעם ב-5 עד 7 ימים באביב, ובקיץ, הפסק לחלוטין לאחר שהעלים מצהיבים.
בצורת ממושכת גורמת לעלים להצהיב מהקצוות פנימה, והם נראים יבשים ושבירים. פריזיה זקוקה להשקיה סדירה בעונת הצמיחה (חורף-אביב), אך לא לעמידה במים. השקה לעומק פעם בשבוע, ובאביב החם, פעמיים בשבוע. במחסור בחנקן (דשן חסר N), העלים התחתונים מצהיבים באופן אחיד, והצמח חיוור. דשן בדשן מאוזן (20 עד 20 עד 20) מדולל לחצי ריכוז, פעם בחודש בעונת הגידול, והפסק עד שהעלים נובלים.
חשיפה לשמש ישירה וחזקה במיוחד (במרפסת דרומית או מערבית) עלולה לשרוף עלים, במיוחד באביב המאוחר. העלים מצהיבים בכתמים חומים-צהובים. העבר את העציץ למקום מוצל חלקית (אור בוקר בלבד) או הצל ברשת 30%. לעומת זאת, חוסר אור גורם לעלים חיוורים, צהבהבים ומוארכים, העבר למקום מואר היטב, אור עקיף. זכור: הצהבה טבעית של עלים לאחר הפריחה היא תקינה, הצמח נכנס לתרדמה, הפסק השקיה ואחסן את הבצלים יבשים עד הסתיו.
