פריזיה (Freesia refracta) רגישה מאוד להשקיית יתר, במיוחד באקלים הישראלי החם. עודף מים גורם לריקבון שורשים ובצל, בעוד שחוסר מים מוביל לנבילה מהירה. כדי להבדיל ביניהם, בדוק קודם כל את המצע: אם הוא רטוב ודביק כשבוע אחרי השקיה, כנראה שיש עודף. אם הוא יבש ואבקתי לעומק 2 עד 3 ס"מ, הצמח צמא.
סימנים בעלים: בעודף מים העלים מצהיבים מבסיס הצמח כלפי מעלה, נהיים רכים וריריים, ולעיתים מופיע עליהם עובש אפור. לעומת זאת, בחוסר מים העלים מאבדים ברק, מתקמטים ומצהיבים מהקצוות פנימה, אך נשארים יבשים ולא רטובים. במקרים קיצוניים של בצורת, העלים התחתונים משחימים ומתייבשים.
בדיקת השורשים היא המפתח: הוצא בעדינות בצל מהעציץ. שורשים בריאים לבנים ופריכים. בעודף מים הם חומים, רזים ודמויי רסק, עם ריח חמוץ. בחוסר מים השורשים יבשים, שבירים ודקים, אך ללא ריקבון. אם הבצל עצמו רך ודביק, עודף מים הרס אותו; אם הבצל יציב אך קמל, חוסר מים.
הצלה: במקרה של עודף מים, הפסק מיד השקיה, הוצא את הבצל, גזור שורשים רקובים, טפל בקוטל פטריות על פי הוראות התווית, ושתל מחדש במצע מנוקז היטב. בחוסר מים, השקה בהדרגה במים פושרים עד שהמצע לח אך לא רטוב, והחזר את העציץ לצל חלקי ליומיים להתאוששות.
