פריזיה היא גאופיט חורפי שפורח בישראל בין ינואר לאפריל. את הבצלים שותלים בסתיו (אוקטובר עד נובמבר) בעומק 5 עד 8 ס"מ ובמרחק 8 עד 10 ס"מ זה מזה. מיקום מוצל חלקית או שמש מלאה (לא ישירה בצהרי הקיץ) מתאים לה ביותר. באזורים חמים כדאי לשתול בצל חלקי כדי להאריך את פריחתה.
השקיה: בשלב הצמיחה והפריחה (נובמבר עד אפריל) השקה פעם ב-5 עד 7 ימים, תלוי במזג האוויר. האדמה צריכה להיות לחה אך לא רטובה. לאחר הפריחה (מאי) הפסק השקיה בהדרגה כדי לאפשר לבצל להתייבש ולהכנס לתרדמת קיץ. בעונת התרדמת (יוני עד ספטמבר) אין להשקות כלל.
אדמה ומצע: פריזיה זקוקה לאדמה מנוקזת היטב, רצוי חולית או מעורבבת בקומפוסט. בעציצים השתמש בתערובת עציצים סטנדרטית עם תוספת פרלייט או חול גס. דשן: בתחילת הצמיחה (נובמבר) דשן בדשן מאוזן (20 עד 20 עד 20) פעם בחודש עד תום הפריחה. לאחר הפריחה דשן בדשן עשיר באשלגן (לחיזוק הבצל) פעם אחת.
בעיות נפוצות: עלים מצהיבים, לרוב סימן טבעי לאחר פריחה, אך אם מוקדם מדי, בדוק ניקוז או השקיית יתר. מזיקים: כנימות עלולות להופיע, ריסוס בחומר אורגני כמו שמן נים (קרא הוראות תווית). רקבון בצל, נגרם מעודף מים; מנע על ידי ניקוז טוב. רגישות לקור: אם צפוי כפור, כסה את הצמחים בלילה.
