החקק, עם עליו הכסופים והקטיפתיים, משגשג במצע מנוקז היטב, אוורירי ועני יחסית בחומר אורגני. האדמה האידיאלית צריכה להיות דלה עד בינונית בפוריות, עם pH ניטרלי עד בסיסי קל (6.5 עד 7.5). בישראל, קרקע גירנית או חולית מתאימה במיוחד, אך חשוב להימנע מאדמה כבדה וחרסיתית השומרת על רטיבות, היא עלולה לגרום לריקבון שורשים.
לשתילה בערוגה, שפר את הניקוז על ידי ערבוב של 30% טוף (0 עד 8 מ"מ) או חצץ דק עם האדמה המקומית. הוסף 10% קומפוסט רקוב היטב בלבד, עודף דשן יחליש את הצמח ויפגע בצבע הכסוף. בעציצים, השתמש בתערובת מוכנה לצמחי תבלין או קקטוסים, או הרכב בעצמך: 50% כבול או קוקוס, 30% פרלייט או טוף דק, ו-20% חול גס.
במשתלות בישראל תוכל למצוא תערובות מוכנות כמו "מצע לעציצים" רגיל, אך יש להוסיף לו לפחות 20% פרלייט או טוף להבטחת ניקוז. הימנע מתערובות עשירות בכבול כבד או בחומר אורגני מרוכז (כגון קומפוסט בשל), הגורמות לצמיחה רכה ורגישה למחלות. כמו כן, אין להוסיף ורמיקוליט השומר על מים, החקק מעדיף יובש יחסי.
אם אתה שותל באדמת גינה חרסיתית, מומלץ להרים את הערוגה ב-15 עד 20 ס"מ ולערבב חצץ גס (20%) וטוף (20%) לשכבת השורשים. בעת שתילה בעציץ, בחר תמיד עציץ עם חורי ניקוז גדולים ושכבת ניקוז בתחתית (חלוקי נחל או טוף גס). זכור: החקק סובלני ליובש, אך רגיש למצע רטוב, הניקוז הוא המפתח להצלחה.
