כשהחקק סובל מעודף השקיה, העלים התחתונים מצהיבים ומתרככים, ולעיתים מופיעים כתמים חומים רטובים. המצע יהיה דביק ולח כל הזמן, וריח חמצמץ עלול להעיד על ריקבון שורשים. לעומת זאת, כשהוא סובל מחוסר מים, העלים הכסופים מתקמטים, מאבדים את המוך ומתכרבלים פנימה, והצמח נראה צנום ורפוי.
בדיקת המצע פשוטה: תקעי אצבע לעומק 5 עד 7 ס"מ. אם האדמה רטובה ודביקה, עודף השקיה; אם יבשה לחלוטין, חוסר מים. בעציצים, הרימי את העציץ: כשהוא כבד מהרגיל, עודף מים; קל משמעותית, יובש. שימי לב: חקק מעדיף להתייבש בין השקיות, כך שאדמה לחה תמידית היא סימן בעייתי.
במקרה של עודף השקיה, הפסיקי להשקות מיד והעבירי את הצמח למקום מוצל ומוגן מגשם. אם המצע כבד, החליפי אותו בתערובת מנוקזת (חול, פרלייט, כבול). גזמי עלים רקובים ושורשים שחורים. להחייאת חקק מיובש, השקי אותו בהדרגה, תני מים פעם ביומיים עד שהמצע נרטב קלות, והחזירי אותו לאור מלא. העלים אמורים להתמלא תוך שבוע.
בקיץ הישראלי החם, חקק בערוגה זקוק להשקיה פעם ב-3 עד 4 ימים, ובעציץ כל יומיים. בחורף, פעם ב-7 עד 10 ימים. חשוב לבדוק תמיד את המצע לפני השקיה. אם הצמח נטוע בעציץ ללא ניקוז, הסיכוי לעודף מים גבוה מאוד. עדיף להשקות פחות מאשר יותר, החקק סובלני ליובש, אך רגיש לעודף לחות.
