כדי להבדיל בין עודף השקיה לחוסר מים בדליה, התחילו מהעלים. בעודף השקיה העלים התחתונים מצהיבים ונובלים, אך העלים העליונים עדיין ירוקים ומוצקים. לעומת זאת, בחוסר מים כל הצמח נראה צנוח, העלים מאבדים את המוצקות שלהם, מתקמטים ומתייבשים מהקצוות פנימה. גם צבע העלים משתנה: בעודף הם נוטים לצהוב חיוור, בחוסר הם הופכים לחום-יבש.
בדקו את המצע: בחוסר מים האדמה תהיה יבשה וקשה עד עומק של 5 עד 7 ס"מ, ולעיתים אף מתפוררת. בעודף השקיה המצע יהיה רטוב ודביק, ולעיתים קרובות תרגישו ריח חמוץ או עובש. אם תוציאו גוש אדמה, במקרה של עודף המים הוא יטפטף מים, ובמקרה של חוסר הוא יתפורר לאבק. דליות זקוקות לאדמה מנוקזת היטב, ולכן עודף מים מסוכן להן במיוחד.
השורשים מספרים את הסיפור האמיתי. חפרו בעדינות סביב בסיס הצמח ובחנו את השורשים. בעודף השקיה השורשים יהיו חומים, רכים וירקבו, לעיתים עם ריח רע. בחוסר מים השורשים יהיו יבשים, שבירים וצבעם חום-אפרפר, אך ללא ריקבון. שורשים בריאים של דליה הם עבים, בשרניים ולבנים-צהבהבים. אם אתם רואים שורשים רקובים, יש לטפל מיד.
אם זיהיתם עודף השקיה, הפסיקו מיד להשקות ואפשרו לאדמה להתייבש. העבירו את הצמח לצל חלקי, חתכו עלים רקובים ושורשים רקובים, ושקלו לשתול מחדש במצע חדש ומנוקז. במקרה של חוסר מים, השקו בהדרגה, תחילה השקיה קלה, ולאחר שעה השקיה עמוקה שתחדור לעומק השורשים. בימים החמים בישראל, דליות עשויות להזדקק להשקיה כל יומיים, אך תמיד בדקו את לחות הקרקע לפני ההשקיה.
