לחות אוויר נמוכה: דליות אוהבות לחות יחסית של 50%–70%. בחורף, כשהחלונות סגורים והתנור דולק, האוויר מתייבש מאוד. כדי להעלות את הלחות, רססי מים מזוקקים על העלים מדי בוקר (לא בשמש ישירה) או הציבי ליד הצמח מגש עם חלוקי נחל ומים – בלי שהעציץ יגע במים. לחלופין, הניחי מכשיר אדים קטן ליד הדליה.
המלחת מצע ודישון יתר: דישון מוגזם או שימוש במי ברז קשים (עתירי מינרלים) גורמים להצטברות מלחים במצע, ששורפים את קצוות העלים. אם את רואה כתמים לבנים על פני האדמה או על דפנות העציץ, כנראה שזה הגורם. השקי את הדליה במים מזוקקים או מי גשמים, ושטופי את המצע בכמות גדולה של מים (כמות כפולה מנפח העציץ) אחת לחודש כדי לשטוף מלחים. הפסיקי לדשן לחלוטין לחודשיים, ואחרי כן דשני בדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) בריכוז חצי מהמומלץ, פעם בשבועיים בעונת הגידול.
מים קשים/כלור: מי ברז רבים בישראל מכילים כלור ופלואור, שעלולים לגרום לחריכת קצוות. פתרון פשוט: מלאי דלי מים והניחי לו לעמוד 24 שעות לפני השקיה – הכלור יתנדף. לחלופין, השתמשי במי סינון או מים מזוקקים. חוסר עקביות בהשקיה: דליות רגישות ליובש קיצוני ולאחריו הצפה. השקי כשהשכבה העליונה של המצע (2–3 ס״מ) יבשה למגע, באופן קבוע – בקיץ כל 2–3 ימים, בחורף פעם בשבוע. הימנעי מהשארת מים בצלוחית.