כשהנרקיס שלך נראה עייף, הדבר הראשון שצריך לבדוק הוא המצע. בנרקיס, עודף השקיה וחוסר מים עלולים לגרום לתסמינים דומים, אבל יש הבדלים עדינים שיכולים להציל את הצמח. נפילת עלים רפה, צהבהבות כללית והתפתחות עובש על פני המצע הם סימנים לעודף מים. לעומת זאת, עלים יבשים בקצוות, קיפול לאורך העלה ומצע נסוג מדפנות העציץ מעידים על חוסר מים. חשוב לשים לב גם לריח: ריח חמוץ או רקוב מהמצע מעיד על ריקבון שורשים מעודף מים.
בדיקת השורשים היא הדרך הבטוחה ביותר לאבחנה. הוצא בעדינות את הבצל מהעציץ ובחן את השורשים. שורשים חומים, רטובים ומתפוררים מעידים על ריקבון מעודף השקיה. לעומת זאת, שורשים יבשים, שבירים וצרים מעידים על חוסר מים ממושך. בנרקיסים בריאים השורשים לבנים-שמנת, עבים ועסיסיים. זכור: בנרקיס, הבצל עצמו אוגר מים, ולכן הצמח עמיד יחסית ליובש, אבל רגיש מאוד לעודף מים.
אם זיהית עודף השקיה, הפסק מיד להשקות ואפשר למצע להתייבש לחלוטין. הוצא את הבצל מהעציץ, חתוך את כל השורשים הרקובים בעזרת מספריים נקיים, ופזר על החתכים אבקת קינמון (חומר חיטוי טבעי). שתל מחדש במצע חדש ומנוקז היטב (תערובת של טוף, חול גס וקומפוסט ביחס 2:1:1). השקה רק לאחר שבוע, ורק במשורה. במקרה של חוסר מים, השקה את הצמח במים פושרים עד שהמים מתחילים לנקז מתחתית העציץ. חזור על ההשקיה לאחר חצי שעה, ואז אפשר למצע להתייבש קלות לפני ההשקיה הבאה. הנרקיס יתאושש תוך מספר ימים.
מניעה היא המפתח: בנרקיסים, השקה רק כשהמצע יבש בעומק של 2 עד 3 ס"מ. בחורף (עונת הגידול בישראל), השקה אחת ל-5 עד 7 ימים, תלוי בתנאי היובש. בקיץ, כשהצמח בתרדמה, כמעט ואין צורך בהשקיה, רק פעם בחודש כדי למנוע ייבוש מוחלט של הבצל. הקפד על ניקוז מצוין: בחר עציץ עם חורי ניקוז ומצע קל. אם הנרקיס שלך בעציץ ללא ניקוז, העבר אותו מיד, זהו גורם מספר אחד לעודף מים.
