סיבה ראשונה: לחות אוויר נמוכה. נרקיסים אוהבים לחות יחסית של 40–60%. בימי קיץ יבשים (לחות מתחת ל-30%) קצוות העלים מתייבשים. פתרון: רססו מים מזוקקים על העלים פעם ביום בבוקר, או הניחו מגש מים עם חלוקי נחל ליד העציץ. הימנעו מריסוס בשמש ישירה – זה עלול לגרום לכוויות.
סיבה שנייה: המלחת מצע ודישון יתר. דישון יתר בדשן כימי או שימוש במי ברז קשים (עתירי סידן ומגנזיום) מצטברים במצע וגורמים לקצוות חומים. פתרון: השקו במים מסוננים או מי גשמים. שטפו את המצע אחת לחודש בהשקיית יתר (השקו בכמות כפולה עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ, וחזרו אחרי 15 דקות). הפסיקו לדשן לחלוטין למשך חודשיים.
סיבה שלישית: מים קשים/כלור. כלור במי ברז עלול לשרוף קצוות עלים, במיוחד בנרקיסים רגישים. פתרון: הניחו למי הברז לעמוד 24 שעות בכלי פתוח לפני ההשקיה, או השתמשו במסנן פחם. סיבה רביעית: חוסר עקביות בהשקיה – יובש קיצוני לסירוגין עם הצפה. נרקיס זקוק להשקיה קבועה: באביב ובסתיו כל 3–4 ימים, בקיץ כל יומיים, ובחורף אחת לשבוע. שמרו על לחות אחידה אך לא רטובה.