לשתילת נרקיס בעציץ במרפסת ישראלית, בחרו עציץ בעומק של לפחות 20 ס"מ ובקוטר 20 עד 25 ס"מ לבצל בודד. לשתילה בקבוצה (3 עד 5 בצלים), השתמשו בעציץ רחב יותר, בקוטר 30 עד 40 ס"מ, כדי לאפשר מרווח של 5 עד 7 ס"מ בין הבצלים. חשוב שבתחתית העציץ יהיו חורי ניקוז, וכבר בשתילה הניחו שכבת חצץ או חימר מורחב בעובי 3 עד 5 ס"מ למניעת ריקבון.
המצע האידיאלי הוא תערובת שווה של אדמת גינה, קומפוסט איכותי ופרלייט או חול גס. הימנעו מטוף או כבול כבד ששומרים על לחות יתר. בעת השתילה, כסו את הבצל באדמה כך שצוואר הבצל (החלק העליון) יבלוט קלות מעל פני השטח, עומק השתילה בעציץ קטן יותר מאשר באדמה (כ-5 עד 7 ס"מ לעומת 10 עד 15 ס"מ בקרקע).
השקיית נרקיס בעציץ שונה מהשקיה בקרקע: השקו בזהירות, רק כאשר שכבת האדמה העליונה (2 עד 3 ס"מ) יבשה למגע. בחורף בישראל, די בהשקיה אחת ל-5 עד 7 ימים, ובאביב (אחרי הפריחה) הפחיתו בהדרגה. לעולם אל תשאירו מים בצלוחית, ריקבון בצלים הוא האויב הגדול. דשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) כל 3 שבועות מתחילת הצמיחה ועד סיום הפריחה, בחצי מהמינון המומלץ על התווית.
למרפסת ישראלית מומלצים במיוחד זני נרקיס 'צפורי' (הזן המקומי) או 'זיווה', שניהם עמידים לחום יחסי ופורחים יפה בעציץ. זנים גבוהים כמו 'קינג ארתור' פחות מתאימים למרפסת סוערת. הציבו את העציץ במקום מואר היטב (שמש ישירה לפחות 4 עד 5 שעות ביום), אך הגנו מפני רוחות חזקות שעלולות לשבור את הגבעולים. לאחר הפריחה, המשיכו להשקות במשורה עד שהעלים מצהיבים לחלוטין, ואז הפסיקו לחלוטין ואחסנו את העציץ במקום יבש ומוצל עד הסתיו.
