לאמארמיליס (Hippeastrum × hybridum) יש נורת ענק הדורשת עציץ רחב ועמוק: קוטר מינימלי 20 ס”מ, ועדיף 25 עד 30 ס”מ, ועומק של 25 ס”מ לפחות. נותנים מרווח של 2 עד 3 ס”מ מכל צד בין הנורה לדופן העציץ. חובה ניקוז טוב, חורי ניקוז בתחתית ושכבת חצץ או חרסית בגובה 3 עד 4 ס”מ. המצע צריך להיות מנוקז היטב: תערובת של שליש כבול, שליש טוף (או פרלייט) ושליש קומפוסט מנופה. בעציץ, האדמה מתחממת ומתייבשת מהר יותר מאשר בקרקע, ולכן חשוב להקפיד על ניקוז ואוורור.
השקיה בעציץ צריכה להיות סדירה אך לא מוגזמת. בקיץ, כשהעלים גדלים, השקו כל 3 עד 4 ימים, עד שהמים יוצאים מהתחתית. בחורף, בתקופת הרדומה (אחרי הפריחה), צמצמו השקיה לפעם בשבוע-שבועיים. דשן: בתקופת הצמיחה (מרץ עד אוקטובר) דשנו פעם בשבועיים בדשן נוזלי לפרחים (עשיר באשלגן וזרחן, דל בחנקן). הפסיקו לדשן כשהעלים מצהיבים. במרפסת, הימנעו מהשקיית יתר, בדקו את לחות המצע עם אצבע לפני כל השקיה.
אור: אמארמיליס זקוק לאור שמש ישיר לפחות 4 עד 5 שעות ביום, אך לא בשמש צהריים חריפה. במרפסת ישראלית, מיקום מוצל חלקית (למשל מזרחית או מערבית) אידיאלי. חום קיצוני (מעל 35°C) עלול לשרוף עלים, הצלילו בשעות החמות. זנים מומלצים למרפסת: 'אפולו' (פרחים לבנים-אדומים, גובה 50 עד 60 ס”מ), 'רד פירט' (אדום עמוק, 45 עד 55 ס”מ), ו'מיניאטורי' כמו 'פאראסול' (30 עד 40 ס”מ), קומפקטיים יותר, עמידים לרוח.
עונת שתילה: סתיו-חורף (אוקטובר-דצמבר). שותלים את הנורה כשהשליש העליון חשוף מעל המצע. השקיה ראשונה קלה, ואז ממתינים להופעת גבעול הפריחה (לרוב תוך 6 עד 8 שבועות). אחרי הפריחה, המשיכו לטפל בעלים, הם מזינים את הנורה לפריחה בשנה הבאה. בסתיו, הפסיקו השקיה, תנו לעלים להתייבש, ואחסנו את העציץ במקום קריר (10 עד 15°C) וחשוך למשך 8 עד 10 שבועות. לאחר מכן, החזירו לאור והתחילו השקיה מחדש. רעילות: כל חלקי הצמח רעילים לבני אדם וחיות מחמד, הרחיקו מהישג יד.
