סיבה נפוצה שנייה היא עודף דישון חנקני. דשן עשיר בחנקן (כגון אוריאה או דשן 20–20–20) מעודד צמיחת עלווה על חשבון חנטה. אם דישנת את החבוש בדשן חנקני באביב, עצור. במקום זאת, בסוף החורף (פברואר) פזר דשן מאוזן 10–10–10 או דשן אורגני כמו קומפוסט (2–3 ק"ג לעץ בוגר) בתוספת אשלגן (אשלגן גופרתי – 50 גרם לעץ) לעידוד פריחה וחנטה. הימנע מדישון חנקני לחלוטין ממרץ ואילך.
סיבה שלישית: גיזום שגוי. חבוש מניב פרי על ענפים בני שנתיים ומעלה (ענפי צד קצרים). גיזום כבד מדי מסיר את הענפים האלה ומונע חנטה. גזום רק בחורף (דצמבר–ינואר) והסר ענפים יבשים, חלשים או מצטלבים. השאר את רוב הענפים בני השנתיים. גיזום קיץ (יוני–יולי) של ענפים צעירים עלול לעודד צמיחה וגטטיבית על חשבון פרי. לבסוף, חוסר אור שמש: חבוש זקוק ל־6–8 שעות שמש ישירה ביום. אם העץ מוצל על ידי מבנה או עץ אחר, העבר אותו למקום מואר יותר.
אם כל התנאים תקינים והעץ בוגר (מעל 5 שנים) ועדיין לא חנט, בדוק האבקה. שתול זן נוסף במרחק של עד 10 מטרים, או תלה ענף פורח מזן אחר בצנצנת מים על העץ בזמן הפריחה (מרץ–אפריל). כמו כן, משוך דבורים על ידי שתילת פרחים מושכי דבורים בקרבת מקום (כמו לבנדר או קורנית). הימנע מריסוס קוטלי חרקים בזמן הפריחה. עם תיקון הגורמים האלה, תראה פרי כבר בעונה הבאה.