עודף דשן חנקני הוא אויב מספר אחת של החנטה. דשן עשיר בחנקן (כמו אורגני טרי או דשן כימי 20-20-20) מעודד צמיחת עלווה על חשבון פריחה ופרי. החל מסוף החורף (פברואר-מרץ) יש לעבור לדשן עתיר אשלגן וזרחן (כגון 0-20-20 או דשן מיוחד להדרים). כמו כן, גיזום שגוי – גיזום חזק באביב מסיר ענפים נושאי פרחים. גזום רק בסוף הקיץ (אוגוסט-ספטמבר), הסר ענפים יבשים ושלוחות שורשים, ואל תקצר ענפים צעירים יותר מ-30 ס"מ.
חוסר אור שמש הוא גורם קריטי. עץ לימון זקוק ל-8 שעות שמש ישירה ביום לפחות. אם הוא נטוע בצל חלקי, העבר אותו למקום שטוף שמש (בעציץ) או גזום צמחייה מסביב. בישראל, עונת החנטה העיקרית היא אביב (מרץ-מאי). טמפרטורות לילה מתחת ל-12 מעלות עלולות לגרום לנשירת פרחים – בעמקים ובהרים כדאי לכסות את העץ בלילות קרים באביב. השקיה סדירה (פעמיים בשבוע באביב, שלוש בקיץ) אך לא עודפת – רטיבות גורמת לריקבון שורשים ונשירת פרחים.
אם כל התנאים תקינים, ייתכן שהעץ סובל ממחסור במיקרו-אלמנטים כמו אבץ או ברזל. עלים מצהיבים עם ורידים ירוקים מעידים על כלורוזה – רססו עלים בתמיסת ברזל קלתי (לפי הוראות היצרן) או הוסיפו דשן מאוזן עם מיקרו-אלמנטים. לסיכום: בדוק גיל, האבקה, דישון, אור וגיזום. עם תיקון נכון, תראה פירות תוך עונה-שנתיים. בהצלחה!