האבקה היא הסיבה הנפוצה ביותר לחוסר פרי בישראל. פיטייה פורח בלילה, והפרחים נפתחים לשעות ספורות. אם אין מאביקים טבעיים (עטלפים, עשים) או שאתם מגדלים זן שאינו מאביק עצמי (למשל, זן 'וייטנמית' לבן), הפרחים נושרים בלי לחנט. הפתרון: האבקה ידנית – העבירו מברשת רכה מאבקני פרח אחד לצלקת של פרח אחר, בערב כשהפרח נפתח. עשו זאת במשך 2-3 ערבים רצופים. לחלופין, שתלו שני זנים שונים (למשל, אדום ולבן) כדי לשפר האבקה צולבת.
עודף דשן חנקני הוא האויב השני בגודלו. דשן עשיר בחנקן (כמו דשן דשא או קומפוסט גולמי) מעודד עלווה שופעת על חשבון פריחה ופרי. בישראל, האביב הוא עונת הפריחה העיקרית (אפריל-יוני). החל מחודש מרץ, עברו לדשן עתיר זרחן ואשלגן (NPK 10-30-20 או 5-15-15) פעם בחודש עד סוף הקיץ. הפסיקו לגמרי דישון חנקני מהסתיו. גם השקיה עודפת עלולה לגרום לצמיחה וגטטיבית – השקו רק כשהמצע יבש בעומק 5 ס"מ.
גיזום שגוי וחוסר אור משלימים את התמונה. פיטייה זקוק ל-6 שעות שמש ישירה ביום לפחות; צל כבד גורם לפריחה דלילה. גיזום מאוחר מדי (אחרי מרץ) מסיר ענפים שעליהם יופיעו הפרחים. גזמו רק בסוף החורף (פברואר-תחילת מרץ) והשאירו לפחות 6-8 קנים בוגרים (בני שנה ומעלה) – הפרחים מופיעים על קנים בוגרים, לא על חדשים. כמו כן, הימנעו מהעברת העציץ בתקופת הפריחה – שינוי מקום גורם לנשירת פרחים.