בעיה נפוצה נוספת היא האבקה לקויה. תרד תרבותי הוא צמח דו-ביתי – יש צמחים זכריים ונקביים נפרדים. כדי שייווצרו פירות, צריך לפחות צמח זכר אחד בכל 3-4 צמחים נקביים. אם אין מאביקים טבעיים כמו דבורים (במיוחד באביב קריר או גשום), אפשר להאביק ידנית: הברש בעדינות עם מברשת רכה בין הפרחים הזכריים (צהובים) לנקביים (ירוקים) בשעות הבוקר.
גם תנודות טמפרטורה קיצוניות, כמו ימים חמים ואחריהם לילות קרים (מתחת ל-15°C), עלולות לגרום לנשירה. באקלים הישראלי, כדאי לשתול בסוף פברואר-מרץ, כשהלילות מתחממים, ולהימנע משתילה מאוחרת מדי (מאי) שתחפוף לגלי חום. אם כבר שתלת, התקן כיסוי צל 30% בימים חמים במיוחד או כסה את הצמחים בלילה עם בד לא ארוג כשצפוי קור.
דישון לא מאוזן הוא גורם נפוץ נוסף. עודף חנקן (דשן ירוק) מעודד צמיחת עלווה על חשבון פריחה ופרי, בעוד חוסר בזרחן ואשלגן מחליש את החנטים. השתמש בדשן מאוזן 10-10-10 או דשן אורגני עשיר בזרחן (כמו קמח עצמות) בתחילת הפריחה, וחזור כל 3-4 שבועות. הימנע מדישון חנקני כשהפרחים כבר הופיעו.