הצהבת עלים בשעועית לימה (Phaseolus lunatus) היא סימן למצוקה. הסיבה השכיחה ביותר באביב-קיץ הישראלי היא חוסר איזון בהשקיה. עודף מים גורם לחנק שורשים ולכלורוזה (הצהבה בין העורקים), בעוד שחוסר מים מוביל לנבילה והצהבה של עלים תחתונים. בדוק את האדמה בעומק 5 ס"מ: אם היא רטובה מדי, הפסק מים עד שתתייבש; אם יבשה, השקה מיד בטפטוף עד לעומק 20 ס"מ. שעועית לימה רגישה לריבוי מים, ולכן כדאי לשתול בערוגות מוגבהות או בעציצים עם ניקוז טוב.
סיבה שנייה היא מחסור בחנקן. שעועית לימה היא קטנית שמקבעת חנקן, אך בשלבי גידול אינטנסיביים (לפני פריחה) היא זקוקה לתוספת. הצהבה אחידה של עלים צעירים מעידה על רעב חנקני. פתרון: דשן אורגני עשיר בחנקן כמו קומפוסט או דשן נוזלי מדולל (למשל 1:10 תה קומפוסט) כל שבועיים. היזהרו מדישון יתר, חנקן עודף גורם לעלווה שופעת אך לצימוח חלש של תרמילים.
חשיפה לא מאוזנת לשמש עלולה גם היא להצהיב עלים. שעועית לימה אוהבת שמש מלאה (6 עד 8 שעות ביום), אבל בארץ, קרני שמש חזקות באמצע הקיץ עלולות לחרוך עלים צעירים ולגרום להצהבה בקצוות. אם הצמח חשוף לשמש ישירה בצהריים, הצל אותו זמנית ברשת צל 30% או העבר למיקום עם צל חלקי אחר הצהריים. לעומת זאת, חוסר אור (פחות מ-4 שעות) יגרום לעלים תחתונים להצהיב ולנשור, העבר למקום מואר יותר.
גורמים נוספים: מחלות פטרייתיות כמו ריקבון שורש (Fusarium) או כתם עלה (Cercospora) מופיעות ככתמים צהובים-חומים. מניעה: השקיה בגובה הקרקע (לא על העלים), מרווחי שתילה של 30 ס"מ לאוורור, וחיטוי כלים. מזיקים כמו כנימות או קרדית עלולים גם הם להצהיב עלים, ריססו בתמיסת סבון רך (1 כף סבון כלים לליטר מים) או שמן נים לפי ההוראות. אם הצהבה מלווה בעצירת צמיחה, שלוף צמח ובדוק שורשים, אם חומים ורכים, מדובר בריקבון; הסר את הצמח ואל תשתה קטניות באותו מקום לפחות 3 שנים.
