בישראל קל להשיג את המרכיבים: טוף אדום או אפור (גודל 2 עד 8 מ"מ) נמכר בכל משתלה, פרלייט זמין וזול, וכבול קוקוס נוח לערבוב. הימנעו מחול בניין (דק מדי וסותם נקבוביות) ומאדמת גינה (כבדה ועשירה בחרסית). תערובת מומלצת: 2 חלקים טוף, 1 חלק פרלייט, 1 חלק קוקוס מנופה, וקורט קומפוסט. ערבבו היטב והרטיבו קלות לפני השתילה, הלטאית אוהבת מצע לח מעט בעת השתרשות, אך לא רטוב.
ניקוז העציץ חשוב לא פחות מהמצע. השתמשו בעציץ חרס או פלסטיק עם חורי ניקוז גדולים (קוטר 0.5 עד 1 ס"מ). שכבת ניקוז בתחתית (חלוקי נחל או טוף גס) מונעת מים עומדים, אבל הלטאית צומחת גם במצע רדוד (עומק 5 עד 8 ס"מ) ללא שכבת ניקוז, העיקר שהמצע עצמו מנוקז. שימו לב: pH נמוך מ-6.0 (חומצי) פוגע בקליטת מינרלים, לכן אל תוסיפו כבול חומצי או דשן חומצי. אם מי הברז שלכם קשים (pH גבוה מ-7.5), טפטפו מעט חומץ (כפית ל-10 ליטר) פעם בחודש.
מה אסור בתכלית האיסור? מצע המכיל ורמיקוליט (שומר מים), חול דק (יוצר קרום אטום), או דשן אורגני עשיר בחנקן (גורם לצמיחה רכה וריקבון). כמו כן, הימנעו מהוספת גפרית או סיד, הלטאית רגישה לשינויים קיצוניים. אם אתם רוכשים לטאית מוכנה, בדקו שהמצע יבש תוך יומיים מהשקיה, סימן לניקוז טוב. זכרו: לטאית בריאה היא לטאית במצע דל, מינרלי ומהיר ייבוש.
