לטאית (ליטופס) היא סוקולנט דמוי אבן שמאחסן מים בעליו. בגלל גודלה הזעיר והצורה הייחודית, קל לטעות בהשקיה. הנה איך תבחין בין שתי הבעיות הנפוצות: עודף השקיה מול חוסר מים. הסימנים ברורים כשמתבוננים בעלים, במצע ובשורשים.
עודף השקיה: העלים ייראו נפוחים, רכים ושקופים, לעיתים עם כתמים חומים או צהובים. המצע יהיה רטוב ודביק, ועלול להריח עובש. השורשים יהיו חומים, רזים ורכים (ריקבון). במקרים חמורים, העלים יתבקעו ויזרמו נוזלים. אם שמת לב לכך, הפסק מיד להשקות, הוצא את הצמח מהעציץ, גזור שורשים רקובים, ושתל מחדש במצע יבש ומנוקז היטב (תערובת קקטוסים עם 50% חול גס או פרלייט). אל תשקה במשך 2 עד 3 שבועות לפחות.
חוסר מים: העלים ייראו מקומטים, רכים אך יבשים, וצבעם ידהה לגוון אפור-חום. המצע יהיה יבש לחלוטין, והשורשים יהיו יבשים ושבירים. במקרה כזה, השקה בעדינות עד שהמים יוצאים מחורי הניקוז, אך רק אם הצמח נמצא בעונת גידול (אביב או סתיו). לאחר ההשקיה, העלים אמורים להתמלא תוך 2 עד 3 ימים. אם לא, חזור על ההשקיה לאחר שבוע. בחורף או בקיץ החם, הימנע מהשקיה כלל.
טיפ חשוב: לטאית זקוקה למנוחת יובש מוחלטת בחורף (נובמבר-פברואר) ובקיץ (יולי-אוגוסט). השקה רק כשהעלים מראים סימני קמטוט קל, וגם אז במשורה. עציץ עם ניקוז טוב הוא קריטי. אם אינך בטוח, עדיף להשאיר יבש מאשר להשקות יותר מדי, קל יותר להחיות צמח מיובש מאשר להציל צמח נרקב.
