הסיבה השכיחה ביותר היא לחות אוויר נמוכה. החבלבל אוהב לחות גבוהה (מעל 50%). בחורף הישראלי, כשהמזגן או התנור פועלים, הלחות יורדת ל-30-40% והקצוות מתייבשים. פתרון: רססו מים מזוקקים על העלים מדי בוקר, או הניחו מגש עם חלוקי נחל ומים מתחת לעציץ. אפשר גם לקבץ מספר צמחים יחד כדי ליצור מיקרו-אקלים לח.
גורם שני הוא המלחת המצע ודישון יתר. אם אתם מדשנים כל שבוע, עודפי מלחים מצטברים וגורמים לכוויות בקצוות. הפסיקו לדשן לחלוטין למשך חודש, והשקו במים מזוקקים עד שייצא ניקוז תחתון – זה ידליח את המלחים. אחרי ההחלמה, דשנו רק פעם בחודש באביב ובקיץ בדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) מדולל לחצי ריכוז.
מים קשים ועתירי כלור הם אויב שקט. מי ברז בישראל מכילים לרוב כלור ומינרלים שגורמים להשחרת קצוות. הפתרון הפשוט: מלאו כד מים והניחו לו לעמוד 24 שעות (הכלור יתנדף), או השתמשו במים מסוננים/מזוקקים. השקו רק כשהסנטימטר העליון של המצע יבש – השקיה לא עקבית (לסירוגין יבש רטוב) גם היא מלחיצה את השורשים וגורמת לקצוות שחורים.