איך מבדילים בין עודף השקיה לחוסר מים בחבלבל?

כשהחבלבל (Ipomoea purpurea) סובל מעודף השקיה, הסימן הראשון הוא עלים תחתונים שמצהיבים ונושרים, בעוד שעלים צעירים נראים ירוקים אך רכים מדי. העלים עשויים להיות נפולים, אך המרקם שלהם דק ומימי, בניגוד לעלים יבשים ושבירים במקרה של חוסר מים. במצע רטוב תוכל להריח ריח חמוץ או עובש, ואם תחפור קלות תגלה שורשים חומים ודביקים, סימן לריקבון. לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים נבולים שמתחילים מהקצוות, מתקמטים ומתייבשים, ולעיתים גם נושרים. המצע יהיה יבש למגע, והשורשים ייראו יבשים ופריכים.

כדי לאבחן בוודאות, בדוק את משקל העציץ: עציץ מושקה יתר על המידה יהיה כבד משמעותית, בעוד שעציץ יבש יהיה קל. דרך נוספת היא להכניס אצבע לעומק של 3 עד 5 ס”מ במצע: אם האדמה לחה ודבוקה לאצבע, כנראה עודף; אם יבשה לגמרי, חסר מים. בחבלבל הגדל בערוגה, שימו לב לצבע העלים: עלים ירוקים כהים עם ברק עשויים להעיד על רוויה, בעוד שעלים אפורים-ירוקים או עמומים מעידים על צימאון.

אם גיליתם עודף השקיה, הפסיקו להשקות מיד. הוציאו את הצמח מהעציץ, גזמו שורשים רקובים (חומים, רכים) והשאירו שורשים לבנים ובריאים. השתילו מחדש במצע אוורירי ומנוקז היטב, והקפידו על ניקוב תחתית העציץ. השקיה הבאה תינתן רק כשהמצע יבש בעומק 3 ס”מ. בחבלבל מיובש, השקו מיד השקיה עמוקה ואיטית עד שהמים יוצאים מנקבי הניקוז, ואז המתינו שהמצע יתייבש לפני השקיה נוספת. גזמו עלים יבשים כדי לעודד צמיחה חדשה.

באקלים הישראלי, חבלבל בעונה החמה (אביב-סתיו) זקוק להשקיה כל 2 עד 3 ימים בעציץ ו-3 עד 4 ימים בערוגה, תלוי בחשיפה לשמש. בחורף, צמצמו לפעם בשבוע או פחות, לפי קצב הייבוש. זכרו: עדיף להשקות פחות מאשר יותר, שכן החבלבל רגיש לריקבון שורשים. התאימו את ההשקיה לעונה, לסוג המצע ולגודל העציץ, ותמיד בדקו את לחות המצע לפני ההשקיה.