סיבה נפוצה נוספת היא המלחת מצע ודישון יתר. אם אתם מדשנים יותר מפעם בחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ) או משתמשים בדשן כימי חזק מדי, המלחים מצטברים בקרקע ופוגעים בשורשים. הסימן: קצוות חומים-שחורים יבשים, לעיתים עם גבול בהיר. הפתרון: השקו את הקקטוס במים פושרים ומסוננים (או מים שעמדו 24 שעות) עד שנוזלים יוצאים מתחתית העציץ, וחזרו על כך 3-4 פעמים ברצף כדי לשטוף עודפי מלחים. לאחר מכן, דשנו רק פעם בחודש בדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) בחצי מהריכוז המומלץ, ורק ממרץ עד אוקטובר.
מים קשים או כלור במי הברז גורמים גם הם להשחרת קצוות. כלור פוגע בתאי הקצה, וסידן ומגנזיום עודפים יוצרים משקעים על פני הצמח. אם אתם משקים ישירות מברז, החליפו למים מסוננים, מים מזוקקים, או מים שהרתחתם וקיררתם (או עמדו לילה בכלי פתוח). שימו לב: אל תשקו במים קרים מדי – טמפרטורת החדר היא אידיאלית. בחורף, הקטינו תדירות השקיה לפעם בשלושה-ארבעה שבועות.
חוסר עקביות בהשקיה – השקיה מרובה ואחריה בצורת ממושכת – גורמת לקקטוס להיכנס ללחץ, והקצוות משחירים בתגובה. באקלים הישראלי, בקיץ השקו פעם בשבוע-שבועיים, ורק כשהמצע יבש לחלוטין לעומק של 5 ס״מ. בחורף, כמעט ללא מים (פעם בחודש או פחות). אם הקצוות כבר שחורים, גזמו אותם בעזרת סכין סטרילית ופזרו קינמון טחון (חומר חיטוי טבעי) על החתך. אל תדאגו – הקקטוס יתאושש ויצמיח רקמה חדשה, אך הקצוות השחורים לא יחזרו לירוק.