סיבה נפוצה שנייה היא המלחת מצע ודישון יתר. דשן כימי מצטבר באדמה וגורם לכוויות בשורשים, המתבטאות בקצוות חומים. אם אתם מדשנים בתדירות גבוהה או משתמשים בדשן חזק מדי, הפסיקו מיד. שטפו את המצע: השקו בשפע במים מזוקקים או מסוננים, עד שנוזלים יוצאים מתחתית העציץ, וחזרו על הפעולה כעבור חצי שעה. בעתיד, דשנו רק פעם בחודש בעונת הגידול (אביב–סתיו) בדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) מדולל לחצי מהריכוז המומלץ.
מים קשים או מים עם כלור הם אויב הצפנת. מי ברז בישראל עשירים בסידן, מגנזיום וכלור, הגורמים להצטברות מלחים ולהשחרת קצוות. הפתרון: השקו במים מסוננים (מסנן פחמן), מים מורתחים ומקוררים, או מים שעמדו 24 שעות בכלי פתוח לאידוי הכלור. השקיה במי גשמים או במים מזוקקים היא אידיאלית. אם אין ברירה, החליפו מים פעם בחודש בהשקיית שטיפה במים מזוקקים.
חוסר עקביות בהשקיה – יובש קיצוני לסירוגין עם הצפה – פוגע בשורשים ומייבש קצוות. הצפנת אוהב אדמה לחה אך לא רטובה. בדקו את המצע: השקו כשהשכבה העליונה (2–3 ס"מ) יבשה למגע. בקיץ, בערך פעם ב-4–5 ימים; בחורף, פעם ב-7–10 ימים. השקו תמיד במים בטמפרטורת החדר, וודאו ניקוז טוב. גיזום קצוות יבשים: חתכו את החלק הפגוע במספריים נקיות, השאירו שוליים ירוקים דקים – זה לא ירפא את הקצה, אבל ישפר את המראה.