הסיבה השכיחה ביותר בבית בישראל היא לחות אוויר נמוכה, במיוחד בחורף כשהחימום דולק או בקיץ כשהמזגן פועל. חטה מגיעה מאזורים טרופיים ואוהבת לחות של 40%–60%. כדי להעלות לחות: רססו מים מזוקקים על העלים מדי יום (לא בשמש ישירה), הניחו מגש עם חלוקי נחל רטובים מתחת לעציץ, או השתמשו במכשיר אדים בחדר. הימנעו מריסוס במי ברז – המלחים והכלור עלולים להחמיר את הכתמים.
סיבה נפוצה נוספת היא מים קשים או מים עם כלור/פלואוריד. מי ברז רבים בישראל מכילים כלור ומינרלים שגורמים להצטברות מלחים בשולי העלים. הפתרון: השקו במים מסוננים, מים מינרליים דלי נתרן, או מים שעמדו 24 שעות לאידוי כלור. פעם בחודש, שטפו את המצע בהשקיית יתר (השקו עד שיוצא מים מהתחתית) כדי לשטוף מלחים שהצטברו. דישון יתר מחמיר את הבעיה – דשנו רק פעם בחודש באביב ובקיץ בדשן נוזלי מאוזן בחצי ריכוז.
חוסר עקביות בהשקיה – למשל השקיה מרובה ואחר כך יובש ממושך – גורם לקצוות להתייבש. השקו את החטה רק כשהסנטימטר העליון של האדמה יבש (בדרך כלל פעם ב-7–10 ימים בקיץ, פעם ב-2–3 שבועות בחורף). השקו לאט ובאופן שווה עד שיוצא מים מהתחתית. לעולם אל תתנו לעציץ לעמוד במים. אם כבר יש קצוות חומים, גזרו אותם במספריים נקיים בזווית אלכסונית, משאירים שוליים ירוקים קטנים – העלה לא יחזור לירוק, אבל המראה ישתפר.