הצהבת עלים בזעתר התה (Thymus serpyllum) היא סימן מצוקה נפוץ, במיוחד בקיץ הישראלי. הצמח, שמקורו באגן הים התיכון, רגיש מאוד לעודפי מים ולניקוז לקוי. אם האדמה כבדה או שהעציץ חסר חורי ניקוז, השורשים נחנקים והעלים מצהיבים מהחלק התחתון כלפי מעלה. הפתרון המיידי: הפסקת השקיה למשך שבוע לפחות, בדיקת ניקוז העציץ, ואם האדמה רטובה, הוצא את הצמח, גזור שורשים רקובים ושתל מחדש במצע מנוקז היטב (תערובת של 50% טוף גרוס, 30% קומפוסט ו-20% חול גס).
גם מחסור במים גורם להצהבה, אך היא שונה: העלים התחתונים מתייבשים ומתקמטים, והצמח כולו נראה צנוח. זעתר התה עמיד ליובש יחסית, אבל בגל חום ממושך (מעל 35 מעלות) הוא זקוק להשקיה עמוקה כל 3 עד 4 ימים. השקה תמיד בבוקר, ישירות על האדמה, והימנע מהרטבת העלים כדי למנוע מחלות פטרייתיות. אם העלים מצהיבים אך האדמה יבשה לעומק 5 ס"מ, הגדל את תדירות ההשקיה בשני ימים בשבוע.
סיבה שלישית היא חוסר באור. זעתר התה זקוק לשמש מלאה לפחות 6 שעות ביום. אם הוא מוצל חלקית (למשל במרפסת הפונה צפונה), העלים מאבדים את צבעם והופכים לצהובים-חיוורים. הפתרון: העבר את העציץ למקום שמשירי יותר, כמו אדן חלון דרומי או מערבי. שים לב, שינוי פתאומי משמש חלקית לשמש מלאה עלול לגרום לכוויות, לכן הרגל את הצמח בהדרגה במשך שבוע.
סיבה נפוצה פחות אך אפשרית היא מחסור בחנקן. זעתר התה אינו זקוק להרבה דשן, אך באדמה דלה או בעציץ ישן עלול להיווצר מחסור. ההצהבה תהיה אחידה, בעיקר בעלים הצעירים. פתרון: דשן אורגני נוזלי מדולל לחצי מהמינון המומלץ (למשל דשן אצות) פעם בשבועיים בעונת הגידול (אביב-סתיו). היזהר מעודף דשן, הוא גורם לצמיחה רכה ורגישה למזיקים.
