הקצח, Nigella sativa, הוא צמח תבלין חד-שנתי עדין שמקורו באגן הים התיכון ודרום-מערב אסיה. הזרעים השחורים הקטנים שלו, הידועים גם כ'כמון שחור' או 'קצח תרבותי', נקטפים מתרמילי הזרעים היבשים ומשמשים לתיבול לחמים, תבשילים, כבושים ואפילו כתוסף בריאות. בישראל, מומלץ לזרוע אותו בסתיו (אוקטובר-נובמבר) או בתחילת האביב (פברואר-מרץ), כדי שיפרח וייתן זרעים לפני הקיץ החם.
מיקום ואור: הקצח אוהב שמש מלאה, לפחות 6 עד 8 שעות אור ישיר ביום. הוא יגדל היטב בערוגה מוארת, בעציץ על מרפסת דרומית או במרפסת מזרחית עם שמש בוקר חזקה. בצל חלקי הוא יגדל פחות וייתן פחות פריחה וזרעים. באקלים הישראלי החם, כדאי לשתול במקום מוגן מרוחות חזקות, אך עם אוורור טוב.
אדמה והשקיה: הקצח מעדיף אדמה מנוקזת היטב, קלה ועשירה בחומר אורגני. תערובת של אדמת גינה עם קומפוסט או כבול בתוספת חול גס תתאים. השקיה סדירה אך מתונה, השקה כשהשכבה העליונה של האדמה יבשה למגע (כ-2 עד 3 ס"מ). בימי הקיץ החמים בישראל, ייתכן שיהיה צורך להשקות כל 2 עד 3 ימים, אך בחורף להפחית לפעם בשבוע. היזהרו מעודף מים שעלול לגרום לריקבון שורשים.
דישון וטיפול כללי: הקצח אינו זקוק להרבה דשן. ניתן לדשן פעם בחודש בדשן נוזלי מאוזן (10 עד 10 עד 10) בריכוז חצי מהמומלץ, או להוסיף קומפוסט בתחילת העונה. כדי לעודד פריחה, אפשר לרסס דשן עשיר באשלגן וזרחן לקראת הפריחה (אפריל-מאי). גיזום אינו הכרחי, אך ניתן להסיר פרחים נבולים כדי לעודד פריחה נוספת. בסוף העונה (יוני-יולי), כשהתרמילים מתייבשים ומשחימים, חותכים את הגבעולים ותולים אותם לייבוש מלא, ואז אוספים את הזרעים.
