לוביה (Levisticum officinale) היא צמח עמיד יחסית, אך רגישותה להשקיית יתר עלולה לגרום לנזק חמור. ההבדל העיקרי בין עודף מים לחוסר מים מתבטא במרקם העלים ובמצב השורשים. בעודף השקיה, העלים התחתונים מצהיבים ונובלים, אך העלים העליונים נשארים ירוקים; המצע רטוב ודביק, ולעיתים נראה עובש לבן על פניו. השורשים יהיו חומים, רכים וריריים, סימן מובהק לריקבון שורשים.
לעומת זאת, בחוסר מים העלים כולם, מהתחתונים עד העליונים, נובלים ומאבדים את המוצקות שלהם, והקצוות מתייבשים ומשחימים. המצע יבש לגמרי, לעיתים סדוק, והשורשים נראים יבשים ושבירים, אך לא רכים. כדי לבדוק, הכנס אצבע לעומק של 5 עד 7 ס"מ באדמה: אם יבש לחלוטין, חוסר מים; אם רטוב, עודף.
אם זיהית השקיית יתר, הפסק מיד להשקות, הוצא את הצמח מהעציץ וחתוך שורשים רקובים בעזרת מספריים נקיים. העבר לעציץ עם ניקוז טוב ומצע חדש ומנוקז היטב (תערובת של 2 חלקים אדמת עציץ, 1 חלק פרלייט ו-1 חלק חול). השקה רק כשהמצע יבש בעומק 3 עד 4 ס"מ. במקרה של חוסר מים, השקה מיד בנדיבות עד שמים יוצאים מתחתית העציץ, ואז המתן 10 דקות והשקה שוב. חזור על כך פעמיים-שלוש, ולאחר מכן שמור על לחות אחידה, השקה כל 2 עד 3 ימים בקיץ, פעם בשבוע בחורף.
חשוב לזכור: לוביה אוהבת אדמה לחה אך לא רטובה. בקיץ הישראלי החם, השקה בבוקר או בערב כדי למנוע אידוי מוגבר. הימנע מהשארת מים בצלחת הניקוז. אם אתה מגדל לוביה בערוגה, וודא שהאדמה מנוקזת היטב ואינה כבדה. שימוש בחיפוי (מלץ') אורגני סביב הצמח יכול לעזור לשמור על לחות אחידה ולמנוע תנודות קיצוניות.
