לוביה (Levisticum officinale) היא עשב רב‑שנתי שטעמו וניחוחו מזכירים סלרי מרוכז. עליה הירוקים הכהים הם האינדיקטור הטוב ביותר לבריאותה. כשהם מצהיבים, זה אות קריאה, בדרך כלל עודף מים, חוסר מים, מחסור בחנקן או חשיפה לא נכונה לאור. חשוב לאבחן מיד לפני שהתופעה מתפשטת.
עודף השקיה היא הסיבה השכיחה ביותר להצהבה בלוביה. העלים התחתונים מצהיבים תחילה, והקרקע מרגישה רטובה כל הזמן. הפתרון: הפסק מיד את ההשקיה, תן לאדמה להתייבש לעומק 5 ס”מ, ובהמשך השקה רק כשהשכבה העליונה יבשה. אם האדמה כבדה וחרסיתית, שפר ניקוז על ידי ערבוב חול גס או פרלייט. לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים נבולים, יבשים ומצהיבים בקצוות, במקרה כזה השקה מיד לעומק, וחזור להשקות כל 2‑3 ימים בקיץ, ובחורף כל 5‑7 ימים, תלוי בגשם.
מחסור בחנקן גורם להצהבה כללית, בעיקר בעלים הישנים. לוביה היא צרכנית חנקן כבדה. פתרון: דשן אורגני עשיר בחנקן כמו קומפוסט רקוב או זבל עוף מותסס, כף אחת סביב הבסיס כל חודש באביב ובקיץ. הימנע מדשן כימי עודף שעלול לשרוף שורשים. סיבה נוספת היא חוסר אור: לוביה זקוקה ל־6‑8 שעות שמש ישירה ביום. בצל חלקי העלים מצהיבים ונחלשים. העבר את העציץ למקום מואר יותר או גזום צמחייה מסתירה.
לבסוף, בדוק ניקוז: אם המים עומדים שלוקים, השורשים נחנקים והעלים מצהיבים. ודא שבעציץ יש חורי ניקוז ושהאדמה אינה דחוסה. אם הצמח בגינה, שתל אותו בערוגה מוגבהת. מזיקים כמו כנימות או קרדית עלולים גם הם לגרום להצהבה, רסס בתערובת מים וסבון עדין (כפית סבון כלים לליטר מים) פעם בשבוע עד להיעלמותם. זכור: לעולם אל תשתמש בחומרי הדברה ללא קריאת התווית.
