ריבוי ורדים בישראל מצליח ביותר בחודשים נובמבר עד פברואר, כשהצמח במנוחה יחסית והטמפרטורות מתונות. השיטה הנפוצה והמוצלחת ביותר היא ייחורים חצי-עציים. קחו גזם באורך 15 עד 20 ס״מ מענף בריא בעל 3 עד 4 עיניים, הסירו את העלים התחתונים והשאירו 2 עלים עליונים. טבלו את הבסיס בהורמון השרשה (אבקה או ג׳ל) ושתלו בעומק 5 ס״מ במצע לח של כבול מעורב בפרלייט (50:50). שמרו על לחות גבוהה על ידי כיסוי בשקית ניילון שקופה עם חורי אוורור, והניחו במקום מוצל למחצה. השקיה קלה כל 3 עד 4 ימים, ואחרי 4 עד 6 שבועות יופיעו שורשים.
שיטה נוספת היא חלוקת שורשים, המתאימה לורדים ותיקים עם גזעים מרובים. חפרו את הצמח בשלמותו בתחילת החורף (דצמבר עד ינואר), חלקו את כדור השורשים בסכין חדה לשתי חלקות לפחות, כשכל חלקה כוללת שורשים בריאים ו-2 עד 3 ענפים. שתלו מיד באדמה מעורבת בקומפוסט, השקו היטב וצלו מהשמש החזקה בשבועיים הראשונים. אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד, מעל 90%, אך הצמחים יהיו קטנים מהאם בעונה הראשונה.
ריבוי מזרעים אפשרי אך אינו מומלץ לגנן הביתי: זרעי ורד דורשים ריבוד קר (4 עד 5°C למשך 6 עד 8 שבועות) כדי לשבור תרדמה, ולאחר מכן נביטה איטית. גם אם תצליחו, הצמח החדש לא יהיה זהה לאם, אלא כלאה חדשה. לכן שיטה זו מתאימה בעיקר למגדלים מקצועיים או למי שרוצה לפתח זן חדש. בישראל מומלץ לזרוע בפברואר עד מרץ בעציצים עם מצע מנוקז, ולהעביר לגינה רק באפריל עד מאי.
טיפ חשוב: כדי להגדיל את אחוזי ההשרשה (לרוב 60 עד 80% בייחורים), השתמשו בענפים שפרחו זה עתה ולא בענפים זקנים. חתכו בזווית של 45° ממש מתחת לעין, והקפידו על סטריליות, חיטוי המספריים באלכוהול בין חיתוך לחיתוך. הימנעו מיותר מדי שמש ישירה על הייחורים, אך גם אל תשאירו אותם בחושך מוחלט. אור עקיף חזק (כמו מתחת לעצים) הוא אידיאלי.
