בימי החורף הוורד נכנס לתרדמה: הוא משיר עלים, צמיחתו נעצרת והוא אינו פורח. זהו תהליך טבעי לחלוטין, ואין צורך לדאוג. עם זאת, עליכם לצמצם את ההשקיה במידה ניכרת – השקו פעם ב-10–14 ימים בלבד, ורק אם הקרקע יבשה לחלוטין בעומק של 5 ס״מ. עודף מים עלול לגרום לריקבון שורשים, במיוחד כשהצמח לא צורך אותם.
אם הוורד שלכם גדל בעציץ, העבירו אותו למקום מוגן מפני גשם ישיר ורוחות חזקות – למשל מתחת לגגון, במרפסת מקורה או בחממה קרה. ורדים הנטועים באדמה סובלים גשם טוב יותר, אך כדאי לוודא שהניקוז תקין. אם צפוי גל קור חריג (מתחת ל-0°C), כסו את בסיס הצמח בשכבת חיפוי (קש, עלים יבשים או טוף) בעובי 10–15 ס״מ.
הפסיקו לחלוטין את הדישון מסוף הסתיו ועד סוף החורף. הוורד אינו זקוק לחנקן או דשן בתקופה הרדומה – דישון רק יעודד צמיחה רכה שתפגע מקור. גם הגיזום הכבד יש לדחות לסוף החורף (פברואר-מרץ), אבל אפשר להסיר ענפים יבשים או פגומים בכל עת.
מה נחשב נורמלי? הצהבה ונשירת עלים, ענפים חשופים, וניצנים קטנים ורדומים – כל אלה תקינים. אל תטעו לחשוב שהצמח מת. לעומת זאת, אם אתם רואים עובש לבן על הגזע או ריקבון רך בשורשים – זה סימן לעודף לחות. טפלו בכך על ידי הפחתת השקיה ושיפור הניקוז.