אם אתם משקים במי ברז קשים (עשירים בסידן ומגנזיום) או במים שעברו ריכוך מלח, המלחים מצטברים בקרקע וגורמים לכוויות בקצוות הפדליות (העלים). הפתרון: השקו במים מזוקקים, מי גשם או מים שעברו אוסמוזה הפוכה לפחות פעם בשבועיים, ושטפו את המצע בעודפי מים כל חודשיים כדי להמיס את המלחים שהצטברו. דישון יתר (במיוחד בדשן כימי עשיר בחנקן) מחמיר את הבעיה – הפסיקו לדשן לחלוטין לשלושה חודשים, ואז עברו לדשן אורגני מאוזן בחצי מהמינון המומלץ.
סיבה נפוצה נוספת היא לחות אוויר נמוכה, במיוחד בחורף כשהצמח בתוך הבית ליד תנור או מזגן. אגס קוצני אוהב אוויר יבש, אבל לחות מתחת ל-30% עלולה לייבש את הקצוות. הניחו את העציץ על מגש עם חלוקי נחל ומים (ללא מגע ישיר עם המים), או הרטיבו את האוויר סביבו פעם ביום בערפל דק. הימנעו מריסוס ישיר על הפדליות – זה עלול לגרום לריקבון.
לבסוף, חוסר עקביות בהשקיה – ייבוש מוחלט ואז הצפה – גורם לקצוות להתכווץ ולהשחיר. האגס הקוצני עמיד לבצורת, אבל מעדיף השקיה סדירה: בקיץ – אחת ל-10 ימים כשהמצע יבש לגמרי; בחורף – אחת ל-3-4 שבועות. בדקו את המצע בעומק 5 ס"מ לפני כל השקיה. אם הבעיה נמשכת, בדקו את השורשים – ריקבון שורשים מצריך כריתה מידית והעברה למצע חדש ומנוקז היטב.